פסק-דין בתיק ת"ק 48953-07-12

1.         עסקינן בתאונת דרכים מיום 18.8.07 לפני צומת רעננה צפון בכיוון הנסיעה מכפר סבא לרעננה.

2.         על פי הנטען בכתב התביעה התובע נהג בנתיב השמאלי במטרה לפנות שמאלה בצומת רעננה צפון. כמאתיים מטר לפני הצומת פגע בו הנתבע בצידו הימני של רכבו והסיט אותו לשולי הכביש.

3.         על פי הנטען בכתב ההגנה, הנתבע נסע ישר כאשר התובע פגע ברכבו בצדו השמאלי בחלקו האחורי.

4.         לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם, הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להידחות וזאת מהטעמים הבאים:

א.         התובע מסר מספר גרסאות לאופן קרות התאונה. הראשונה, בכתב התביעה לפיה הנתבע אך פגע בו בצידו הימני של רכבו והסיט אותו לשולי הכביש. הגרסה השנייה הובאה בעדותו לפיה:

            "נסעתי במסלול השמאלי, במהירות 50 קמ"ש. לא יותר. ראיתי את הנתבע בצד ימין של הנתיב השתלבות. יש שם יציאה מתחנת דלק. מסיבה לא ברורה. היציאה היא קצת לפני כן. הנתבע מסיבה לא ברורה החליט להשתלב בנתיב שלי. אני מדגים שהוא פוגע עם חלקו השמאלי קדמי בחלק הימני קדמי של רכבי. שפשף אותי לכל אורך הרכב וגרם לי לפנות לשוליים. לעלות על אי התנועה" (ר' עמ' 1 לפרוטוקול ש' 14-18).

                        גרסתו השלישית:

"הוא עמד בנתיב ההשתלבות ולא הספיק לצאת ממנו. אני חלפתי עליו. אני לא יודע איך הוא הגיע אליי. כנראה הוא האיץ. לא עברתי 50 קמ"ש" (ראה עמ' 2 ש' 15-16 לפרוטוקול).

לאחר שנתבקש להבהיר על ידי ביהמ"ש כיצד רכב הנתבע הגיע למצב של מגע עם רכבו כאשר רכב הנתבע עמד בקצה נתיב ההשתלבות, רכב התובע חלף על פניו במהירות של עד 50 קמ"ש והתאונה ארעה מספר מטרים לאחר סופו של נתיב ההשתלבות מצד ימין, הציג התובע גרסה רביעית לנסיבות התאונה כדלהלן:

"אני משיב, לא הבינו את דבריי. אני מדגים. הגעתי מאחורה. תוך כדי הנסיעה הוא יצא במהירות. הוא עמד. תוך כדי הנסיעה הוא פנה בצורה מאוד חדה לפה וגילח אותי והוציא אותי שמאלה" (ראה עמ' 2 לפרוטוקול ש' 21-22).

בהמשך לגרסתו הרביעית של התובע, נשאל האם בהתאם לגרסה זו התאונה אירעה מיד בקצה נתיב ההשתלבות, השיב על כך התובע בחיוב.

גרסה רביעית זו אינה מתיישבת עם התמונות שצירף התובע לכתב התביעה מיום התאונה לפיהן ניתן לראות בת/1 ות/2 את סימני הבלימה ברכבו של הנתבע שהחלו אך לאחר שנתיב ההשתלבות מצד ימין הסתיים ולא מיד בסמוך לו. כמו כן, לא ברור כיצד רכבו של הנתבע עמד, יצא במהירות לנתיב השמאלי, פגע ברכב התובע וכל זאת כאשר התובע העיד שחלף על פניו של הנתבע והפגיעה הנטענת עפ"י גרסתו של התובע היתה דווקא בחלקו הקדמי הימני של רכבו. עסקינן בגרסה שאינה מתיישבת עם ההיגיון ומבחן "השכל הישר".

אין להתעלם מכך שגרסאותיו של התובע לעצם קרות התאונה, אינן מתיישבות האחת עם השנייה.

ב.         מעיון בתמונות הנזק של שני הרכבים ניתן לראות שרכבו של הנתבע נפגע באופן של מכה בחלק האחורי השמאלי ואין כל פגיעה בחלקו הקדמי של רכב הנתבע (ר תמונה שסומנה נ' 2), כאשר התובע טוען והציג שהנתבע אכן פגע בו עם החלק הקדמי השמאלי.

ג.          זאת ועוד, ניתן להבחין בנזק לחלקו הקדמי שמאלי ברכבו של התובע באופן המתיישב עם גרסתו של הנתבע לכך שהתובע הוא זה אשר פגע עם חלקו זה בצידו הימני האחורי של רכב הנתבע. טענתו של התובע לפיה הנזקים בחלק הקדמי ברכבו הינם כתוצאה מתאונה קודמת, לא עלתה כלל וכלל מיוזמתו, אלא אך בעקבות שאלת מפורשת של ביהמ"ש ובשלב מאוחר של הדיון. יתירה מכך, במסגרת חוו"ד של התובע אשר צורפה לכתב התביעה מציין השמאי נזק לחזית הרכב כנזק אשר נובע כתוצאה מהתמונה נשוא התובענה. התובע כלל לא טרח להפריד בתביעתו בין הנזק הנטען בחזית הרכב, שלטענתו ושיטתו אינו קשור לתאונה לבין נזקים אשר נגרמו לטענתו מהתאונה, דבר המעיד על התנהלות בחוסר תום לב מצדו. מאחר ואין כל אזכור בכתב התביעה ובמסמכים המצורפים לו לכך שהנזק בחזית הרכב אינו קשור לתאונה דנא והתובע כלל לא טרח להעלות זאת מיוזמתו, אזי איני מקבל את טענתו לכך שמדובר בנזק קודם והתרשמתי שמדובר אך בניסיון להתאים את הנזקים שנגרמו לרכבו לאחת מגרסותיו.

ד.         עדותו של התובע לעצם קרות התאונה לא נמצאה אמינה בעיניי. התובע מסר מספר גרסאות אשר חלקן כלל אינן הגיוניות, עד כדי כך שאין כל אפשרות שהיו יכולות  להתרחש בפועל. לא זו אף זו, התובע שינה את גרסתו והוסיף והשמיט פרטים בהתאם לשאלות אשר הופנו לו ולתהיות שעלו במהלך עדותו בכל הנוגע לגרסותיו לנסיבות התאונה. עדותו של הנתבע נחזתה בעיניי כאמינה ומצאתי שהיא מתיישבת היטב עם התמונות והנזקים אשר נגרמו לרכבים. יתירה מכך, התובע כלל בתביעתו, לשיטתו, רכיבים אשר כלל אינם אמורים להיכלל בתביעה ובגינם דרש פיצוי. יש לציין בנוסף את השיהוי הרב במועד הגשת כתב התביעה (תקופה של כ- 5 שנים).

5.         לסיכומו של דבר, מהטעמים המפורטים לעיל, הנני דוחה את תביעתם של התובעים והנני מחייבם, ביחד ולחוד, בהוצאות הנתבעים בסך של 250 ש"ח לכל נתבע. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

6.         הנני מיידע הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בלוד וזאת תוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.